תלמוד בבלי
תלמוד בבלי

בבא קמא 155

CommentaryAudioShareBookmark
א

והא גבי קדשים נמי נאמר שור או כשב שאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם ונרבי מדסיפא למעט רישא נמי למעט אדרבה מדרישא לרבות סיפא נמי לרבות

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ב

האי מאי אי אמרת בשלמא למעט הוא דאיצטריך תרי מיעוטי דאע"ג דאימעט כלאים איצטריך למעוטי נדמה אלא אי אמרת לרבות תרי ריבויי למה השתא כלאים אירבי ליה נדמה מבעיא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ג

אלא הא דאמר רבא זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים למאי הלכתא אי לקדשים בהדיא כתיב בהו (ויקרא כב, כז) שור או כשב פרט לכלאים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ד

אי למעשר תחת תחת יליף מקדשים

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ה

אי לבכור העברה העברה יליף ממעשר

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ו

אי נמי נדמה אמרת לא דכתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור כלאים מבעיא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ז

אלא כי איתמר דרבא לענין פטר חמור כדתנן אין פודין לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ח

ולרבי אלעזר דמתיר בכלאים דתנן ר"א מתיר בכלאים מפני שהוא שה למאי הלכתא

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
ט

אמר לך ר"א כי איתמר דרבא לטמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא ודלא כרבי יהושע דאי ר' יהושע משה כשבים ושה עזים נפקא ליה עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
י

וטהורה מטמאה מי מיעברא אין דקיי"ל

מקורותשאל רבCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
פרק קודםפרק הבא